Sample

"אכפתיה" - תקשורת מקרבת

"אכפתיה" - תקשורת מקרבת

"אכפתיה" - תקשורת מקרבת

 "תקשורת מקרבת"- אותה אנו מכנים "איכפתיה", מבוססת על מודל "תקשורת לא אלימה" Non-Violent Communication, אותה פיתח מארשל רוזנברג. "תקשורת מקרבת" הינה תיאוריה ופילוסופית חיים, הניתנת ליישום באמצעות מודל. אנו מאמינים שדיאלוג אפקטיבי הוא כזה המזהה, מבין ומתחשב בצרכים השונים של בני אדם ומשתמש בשפה אמפטית מתוך עמדה של איכפתיות, כנות וישירות. הדיאלוג מתנהל בצורה המכבדת הן את צרכיו של המדבר והן את צרכיו של בן שיחו מתוך איכפתיות, אמפטיה ואסרטיביות. בדיאלוג תהיה הדדיות בביטוי ובהקשבה האמפטיות של שני הצדדים.

המודל לדיאלוג מקרב בנוי מארבעה שלבים:

תצפית

זיהוי והבעה של עובדות נקיות משיפוטים, האשמות, יחוס כוונות ופירושים המתחפשים לעובדות. מטרת התצפית היא להעלות את הנושא ולהתכוונן לנושא מסוים התחום בגבולות ברורים.

רגש

זיהוי והבעת רגשות על מנת ליצור חיבור במקום אנושי ומתוך פתיחת לבבות. רגשות אלה לא יהיו מעורבים במחשבות, ברגשות משליכים או בדמויי רגשות. הרגשות קשורים באופן ישיר לצרכים המסופקים או הלא מסופקים.

צורך
צרכים הם בסיסיים ואוניברסליים ומבטאים לעתים קרובות ערכים. הצרכים קשורים ישירות לרגשות ומפעילים אותם. צרכים בסיסיים יכולים להוות מכנה משותף לדיאלוג.

בקשה

הבקשה הנה האסטרטגיה המוצעת על מנת לספק את הצרכים. בקשה הנה דיאלוגית להבדיל מדרישה.

חלקי התכנית

הרציונל מאחורי הדיאלוג החינוכי (מהות  ומטרות). 

מבנה הדיאלוג החינוכי המקרב: שלבי הדיאלוג ומדדי ההצלחה בכל שלב.

  • פתיחה אפקטיבית לדיאלוג חינוכי.
  • עקרונות לניסוח מסרים.
  • הקשבה אמפטית.
  • כלים כדי לדובב את התלמיד לשתף פעולה. 
  • התמודדות עם התנגדויות.
  • גיבוש ההסכם התנהגות ("ארגז כלים" להתמודדות אפקטיבית של התלמיד במצבים דומים).
  • סיכום שיחה ו"חתימה על החוזה". 
  • כלים מתקדמים לאמפתיה וליצירת הבנה הדדית עמוקה.
  • מודל לקידום אחריות אישית של התלמיד.
  • כלים מתקדמים למודעות ולהבנה מעמיקה של התלמיד לצרכיו ולרגשותיו.
  • כלים אימוניים לחיבור התלמיד למשאבים.
  • כלים אימוניים לקידום מחויבות של התלמיד להצלחה.