Sample

מעגל הקשבה אינדיאני

מעגל הקשבה אינדיאני

מעגל הקשבה אינדיאני

מעגל ההקשבה זו מתודולוגיה לניהול שיח אמפטי בקבוצה. המודל לקוח מהתרבות האינדיאנית. האינדיאנים מכנים את התהליך – Council (מועצה) והכוונה לישיבה של מועצת השבט. מדובר בשיח משותף שבונה את החיבור האנושי בקהילה. העקרונות הבסיסיים של המודל הוא ישיבה שוויונית במעגל ודיבור עם מטה דיבור, כל אחד בתורו. המודל עבר עיבודים שונים, משמש למטרות שונות, כגון לימוד של מיומנויות הקשבה ("מעגל הקסם"), שכלול יכולות לביטוי עצמי, פיתוח יכולת לריכוז, חינוך לאיפוק ועוד מטרות בתחום כישורי תקשורת. 
המתודה של מעגל ההקשבה האינדאיני שמה את הדגש על יצירת אמפתיה בין המשתתפים (דהיינו, בשונה מפיתוחים שונים המשתמשים בטכניקה של שיח במעגל לצורך הקניית כישורים, המעגל האינדיאני מנוטרל באופן מכוון מכל מרכיב דידקטי וממוקד ביצירת חוויה אמפטית). במעגל נוצרת בדרך כלל איכות גבוהה במיוחד של אמפתיה קולקטיבית. העוצמה של החוויה האמפטית נוצרת בזכות שתי איכויות: 
א.    היכולת של כל אחד מהמשתתפים להתבטא באופן אותנטי (ללא שיטה מובנית או משימות דידקטיות).
ב.    הכרת החוויה האותנטית של כל אחד מהמשתתפים בקבוצה.
הדינאמיקה המתפתחת במעגל מתאפיינת בקשת של מצבי רוח החל מצחוק ושעשוע ועד לבכי.
לרוב, חווים המשתתפים במעגל חוויה אישית מאוד חזקה וחוויה חברתית מאוד מקרבת ומגבשת.   

מטרות
•    גיבוש חברתי ופיתוח אמפתיה בקבוצה, בדגש על הכרת השונה והמיוחד בכל תלמיד ותלמיד.
•    שדרוג הקבוצה החברתית ל"קבוצת תמיכה".
•    יצירת פתיחות ושיתוף בקבוצה, העמקת ההיכרות האינטימית בין חברי הקבוצה.
•    קידום סולידריות חברתית ומחויבות אנושית הדדית.
•    קידום יכולת וכישורים להקשבה. 

שיטה ורציונל התכנית
אחת לשבוע מתפצלת הכיתה לשתי קבוצות קבועות לכל הסמסטר (גודל קבוצה מקסימלי הוא 18 תלמידים), 
הקבוצה האחת מונחית ע"י המחנכת והשנייה ע"י מורה עמיתה קבועה / יועצת / רכזת חברתית. 
המורה בוחרת נושא לדיון מתוך הסוגיות החברתיות שהעסיקו את הכיתה השבוע. המורה מזקקת את הסוגיה לדיון (יכולה להיות גם שאלה), באופן שממקד לדילמה או לערך העומד מאחורי סוגיה שמעסיקה את הכיתה בעת הזאת. המורה פותחת בתיאור הסוגיה, וממשיכה בתיאור החוויה האישית שלה בנושא, ומעבירה את מטה הדיבור הלאה. התלמידים מתייחסים, כל אחד בדרכו, בשיתוף בחוויה אישית, בהבעת עמדה, וכל זאת ללא התערבות כלשהי של המורה בתהליך השיחה. לאחר סבב או שניים (תלוי בזמן ובכמות התלמידים בקבוצה) יכולה המורה להציג מתודה חדשה לניהול זכות הדיבור, כגון הנחת מטה הדיבור באמצע המעגל והזמנת תלמידים שמבקשים להתבטא, לקחת את המטה ואחר כך להחזירו למרכז ועוד ואריאציות כאלה. 
בסוף המפגש, נערך סבב משוב קצר. 
היתרון בתהליך הזה הוא ההתאמה לחומר האותנטי הרלוונטי בכיתה (במובחן מתהליכים אחרים המציעים נושאים נתונים לדיון, או אף סילבוס של נושאים לפי יסודות מארגנים תוכניים כאלה או אחרים). מהות התהליך הוא שימוש בתוכן החברתי האותנטי שחיי בעת הזאת בקבוצה, ומתן הזדמנות לתלמידים להתבטא בהתאם לסגנונם האישי (ללא כללים מובנים), תוך הקפדה על כבוד הדדי ופתיחת מרחב בטוח לכל תלמיד להתבטא.